הנס של סן חואן: כשהטבח השכונתי נקרא להציל את המולדת
חואנמה הוא הבעלים והטבח הראשי של "טאפאס חואנמה". גם הוא לא האמין לאיזו תהילת עולם הוא יזכה.
בליגות הנמוכות בספרד, כדורגל הוא לא רק ספורט, הוא הדבק שמחזיק את הכפר. אבל מה שקרה באצטדיון המקומי של אוניון סן חואן (קבוצה קטנטנה מחבל אנדלוסיה) באותו יום ראשון שטוף שמש של שנת 2022, ייזכר בבר המקומי עוד דורות קדימה. זהו סיפור על פציעה קשה, ספסל ריק, וגבר בן 38 שהחליף את סינר המטבח בכפפות שוער.
הטאפאס המפורסם והבעיה של הדקה ה-70
כדי להבין את הסיפור, צריך להכיר את חואנמה רודריגז. בשגרה, חואנמה הוא הבעלים והטבח הראשי של "טאפאס חואנמה" – המוסד הקולינרי הכי פופולרי ברדיוס של 20 קילומטרים. הוא גם האוהד מספר אחת של הקבוצה, ובצעירותו (לפני שהבטן של הטאפאס הכריעה אותו) הוא אפילו עמד בשער של קבוצת הנוער המקומית.
באותה שבת, סן חואן שיחקה בדרבי לוהט מול היריבה המושבעת, ריאל אוליבארס. המשחק היה מתוח, אגרסיבי, ובדקה ה-70 הגיעה הדרמה הגדולה: שוער הקבוצה עלה לכדור גובה, התנגש בחלוץ היריב, ופרק את המרפק.
המאמן הציץ על הספסל וחשך עולמו. השוער השני היה מושבת בגלל כרטיס אדום משבוע שעבר, ועל הספסל ישבו רק שלושה שחקני שדה מותשים.
"הסתכלתי על החבר'ה במגרש וכולם הורידו את הראש", שחזר המאמן חוסה לימים. "אף אחד לא רצה להיכנס לשער בדרבי, בפיגור 2:1, כשאנחנו בנחיתות מספרית".
**הגיבור עם ריח של שום ושמן זית**
חואנמה ישב בשורה הראשונה ביציע, ממש מאחורי הספסל, כשהוא אוכל גרעינים. כשראה את המאמן תופס את הראש, הוא צעק לו בחצי חיוך: "חוסה, אם אתה מכניס אותי, אני סוגר את השער כמו שאני סוגר את הטאבון בלילה".
חוסה לא חשב פעמיים. חוקי הליגה החובבנית בספרד מאפשרים לרשום בסגל המורחב "אנשי מועדון" למקרי חירום, וחואנמה, מתוקף היותו הספונסר שקונה לקבוצה את המים המינרליים, היה רשום כחבר הנהלה.
בתוך שלוש דקות, חואנמה פשט את חולצת האוהדים, עלה על מכנסי אימון שחורים שנמצאו במחסן, וקיבל את חולצת השוער הירוקה. הקהל ביציע, שהכיר את חואנמה מאז שהיה ילד, לא ידע אם לצחוק או לבכות. חלקם התחילו לשיר לו: "חואנמה, תעשה לנו פאייה!".
**20 דקות של שיגעון אנדלוסי**
הדקות הראשונות היו מורטות עצבים. חואנמה, עם משקל עודף של כמה קילוגרמים וכושר של טבח, בקושי הצליח לזנק. אבל היה לו משהו שלשחקנים הצעירים לא היה: חוצפה של בעל הבית.
בדקה ה-81: חלוץ אוליבארס הגיע לאחד-על-אחד. חואנמה לא זינק, הוא פשוט נעמד כמו חומה, פתח את הידיים לרווחה, והכדור פגע לו ישירות בחזה ועף לקרן. היציע רעד.
בדקה ה-87: סן חואן יצאה למתפרצת והצליחה להשוות ל-2:2! האצטדיון היה בטירוף, אבל הדרמה האמיתית נשמרה לתוספת הזמן.
בדקה ה-93: השופט שרק לפנדל מפוקפק לטובת האורחים. כל אנשי המועדון תפסו את הראש. זה היה נראה אבוד.
חואנמה ניגש לקו השער. הוא הסתכל לחלוץ בעיניים, התחל לצעוק לו בספרדית קולנית: "אני יודע איפה אתה גר, אני יודע מה אתה אוכל, אתה לא מבקיע לי!". החלוץ הצעיר, שנלחץ מהמעמד ומהטבח הזועם שמולו, בעט כדור חזק – אך למרכז השער. חואנמה אפילו לא היה צריך לזוז. הוא פשוט הדף את הכדור עם שתי הידיים למעלה.
**הסיום ששווה סרט הוליוודי**
שריקת הסיום נשמעה, והתוצאה נקבעה על 2:2 שכולו ניצחון. חואנמה לא הונף על הכתפיים – כי הוא היה כבד מדי – אבל השחקנים הקיפו אותו בחיבוקים ובשפיכת בקבוקי מים.
למחרת בבוקר, הטאפאס-בר שלו נפתח באיחור של שעתיים. על הדלת נתלה שלט בכתב יד: "סגור לרגל חגיגות. מי שהיה במשחק – הבירה הראשונה על חשבון השוער". המשחק הזה אולי קרה לפני ארבע שנים, אבל אם תבקרו בסן חואן היום, חולצת השוער הירוקה והמלוכלכת מאותו משחק עדיין תלויה ממוסגרת בגאווה מעל הבר של חואנמה.